שימור ומורשת

מורשת הגן

בשנות הארבעים של המאה הקודמת נתפסה הארץ כשממה, ואקלום צמחים אקזוטיים היה הדרך להתמודד עם המגוון המצומצם של הצמחייה הקיימת. הגינון נתפס כחלק מהפרויקט הציוני של יישוב הארץ והפרחת השממה.

 
הרעיון והיוזמה להקמת החווה היו של דויד צירקין צפריר, שעמד בראש המדור לגינון ושתלנות של משרד החקלאות בתקופת קום המדינה. דוד נולד ב-1892 ברוסיה בעיירה ויטקה (פלך מוהילוב) ליד העיר הומל. בעיירה בת עשרות אלפי התושבים היו רחובות היהודים שונים מאלה של הנוצרים. ברחובות היהודים היו עצים מעטים ואלו ברחובות הנוצרים היו שפע של עצי פרי ונוי. פריחתם הרשימה מאוד את הילד דוד. מכאן הייתה כמיהתו ללימוד בוטניקה, לעריכת ניסויים ראשוניים בשתילה, ריבוי צמחים, איסוף פרחים, ייבושם והגדרתם.

בשנת 1951 הצטרפה לחווה רות בנימין תחילה כטכנאית ובהמשך הייתה למנהלת חוות הנוי. בתקופת פעילותה הופצו צמחים רבים שאוקלמו לראשונה בחווה, לכל אזורי הארץ. רות נולדה ב-1923 בגרמניה ועלתה לארץ בגיל 12. במלחמת העולם השנייה התנדבה לחיל הנשים הבריטי.  במסגרת עבודתה פרסמה רות מאמרים מקצועיים, חומר הדרכתי ורשימות על צמחי הנוי מטיפוחי החווה בירחונים "השדה" ו"גן ונוף". בתחילת שנות ה-70 החלה להכין ספר כולל על צמחי הנוי בישראל. הספר – "צמחי גן ונוי – הצמח הנכון למקום הנכון".

עם חלוף השנים וירידת קרנן של תנועת ההתיישבות והחקלאות, חל שינוי גם במעמדה של חוות הנוי.

עקב קשיים כספיים הועברה החווה בשנות ה-70 לחסות מכון וולקני ובשנות ה-80 לארגון גננות ונוף. דבריו של דן רעים, עורך "גן ונוף", שנכתבו בשנת 1983, ממחישים היטב את הקשיים בה הייתה נתונה החווה והחשש לסגירתה: "כל מי שמתנכל לאוצר טבע שנקרא נוף-גן-טבע, חורג הרחק מגרימת הנזק הישיר, לציבור מצומצם של גננים בעלי מקצוע, או חובבי צמחים... גם תיאטראות, מוזיאונים או פקולטה למדעי הרוח תופסים מגרשים יקרי ערך, אך איש אינו טוען שהם מיותרים, למרות שהם קודם כל גופים תרבותיים, ורק אחרי כן כלכליים".

עם מכירת השטח של מכללת רופין ליזמים פרטיים בשנות ה-90, החלו סדרה של פעולות שנועדו לקדם בנייה בשטח החווה. ועד פעולה שהוקם בשנת 2011 הצליח לרתום את המועצה לשימור אתרים ואת המועצה האזורית עמק חפר להכרה בחשיבות החווה. מועצת עמק חפר הצליחה למנוע  את פינוי השטח וכן לשנות את ייעודה. בעקבות המאבק, המועצה לשימור אתרים הכירה בחוות הנוי כאתר מורשת.
 

בשנת 2009 הוכרזה החווה כגן בוטני.
ב-2017 ביוזמת המועצה האזורית עמק חפר, החלה פעילות חינוכית וקהילתית בגן. 
בספטמבר 2018 החלה לפעול בגן החווה החקלאית, בחסות משרד החינוך.